תרמו עכשיו וקחו חלק בעשייה שלנו!

תרמו עכשיו וקחו חלק
בעשייה שלנו!

לחזור או לא לחזור

היא סטודנטית מצטיינת. היא שלושה חודשים מחוץ לזנות וזה קשה. קשה להסתגל, קשה לעזוב את הסביבה המוכרת ולהתחיל מחדש. כל כך קשה להתחיל חיים חדשים, הרגלים חדשים בסוף שנות ה-40. מחר היא תגיע לשיעור האחרון לפני טקס חלוקת תעודות. היום היא כתבה לנו

לחזור או לא לחזור זו שאלה קשה מאוד. החיים לא קלים ככה או ככה. אחרי שלושים שנה בזנות וחמש עשרה שנה סמים אני מנסה חיים חדשים ואחרים. שלושה חודשים אני מחוץ לזנות! משקל רב יש לחיים שלי עכשיו. מצד אחד אני מרגישה טוב, בונה את עצמי, מבינה ולומדת לחיות חיים נורמליים וזה לא קל. זה שווה את זה או לא שווה? זו שאלה קשה! הכל עדיין טרי! 
כל עניין החיים הזה. אני הולכת לטיפול פסיכולוגי כל שבוע ומנסה להתגבר על כל העבר. זה קשה מאוד! אני מנסה לבנות לעצמי הווה חדש ומכל צד יש מלחמה. צריך זמן, רצון, אמונה, טיפול פסיכולוגי ואנשים טובים ואפשר לראות אור בקצה החיים. 
שעבדתי בזנות היתה לי אפשרות כספית ללא חסר והארנק היה תמיד מלא אבל חלל החיים היה ריק. 
ועכשיו אני עובדת במשרה רגילה והארנק ריק. לא תמיד יש אפשרות להנות ואני מתחילה לחשוב האם זה שווה את זה או לא שווה? זו דילמה קשה! כרגע אמשיך להלחם כמה שאפשר ונקווה שמישהו במדינה יבין שיש לנו דרך מאוד קשה להחלמה. סל שיקום חודשי יעזור מאוד לעבור את תקופת השיקום. השיקום לא קל אבל שווה את החיים!! אני מאחלת לכולנו לעבור את השלב הקשה הזה ולהשתלב בחברה ואני רוצה שהחברה תושיט לנו יד ויחד נצליח לצאת מהזנות. 
המכללה נותנת לי המון ידע, ביטחון ואני עושה קורסים שנורא עוזרים לי להשתלב. במכללה אני מקבלת חום והרבה גאווה לחיים. אני מבינה שאני טובה, מוכשרת ומסוגלת להכל. אני גאה שאתן איתי לאורך כול הדרך. 
אמן ואמן תתפללו למעני שאני אעבור כמו גדולה את הכול ואחיה חיים טובים בלי חסר שיגרום לי לחזור לחיי הקודמים 
תודה רבה אוהבת אותכן

בואו להיות חלק מקסם 'המכללה'

כל תרומה היא לרכוש מקצוע מפרנס לפי חלומותיה ולהשתלב במעגל העבודה ולבנות חיים חדשים

I am not free while any women is unfree, even when her shackles are very different from my own

עזרו לנו לעלות את המודעות, שתפו!

פייסבוק
וואטסאפ
אימייל
טלגרם

רוצה עדכונים על 'המכללה' והתקדמות שלנו?

מייל פה למטה ונעדכן אותך בעשייה שלנו

בעת כזו אנו נדרשות לעצור הכל ולתת סיוע ותמיכה נפשית וחומרית יותר מבכל זמן אחר, שכן החולייה המוחלשת ביותר היא הראשונה להפגע ופגיעות זו מקרינה על כולנו. אנחנו זקוקות לכל תרומה לטובת מזון, תרופות, שכר דירה, חשבונות וציוד לתינוקות.

בואו נראה יחד לסטודנטיות שלא מוותרות לרגע, שגם היום הן לא לבד, כי אנחנו לא מוותרות על אף אחת!