לא, לא האמנתי שאפשר לצאת מהזנות, עד שהגעתי ל״המכללה״. אחרי שנים של טיפול וניסיונות כאלה ואחרים, פגשתי באיזה בוקר את איריס וטל, שבאו וסיפרו על קורס אופנה וסטיילינג שהן מקימות. לא האמנתי בכלל שאפשר להתחיל לימודים בלי שום תנאי קבלה, והחלטתי לתת לעצמי צ'אנס. קיבלו את פניי כל שבוע בחיבוק, בחיוך, בקפה ובים של אהבה. הרגשתי שאני מגיעה למקום שבו מקבלים אותי כמו שאני, בלי ששופטים אותי, בלי שום מסכות, אני יכולה להיות בדיוק כמו שאני.
השיעורים עברו בצורה מעניינת וחווייתית, כל שבוע הייתי מחכה שכבר יגיע המפגש הבא. הדרך לא תמיד הייתה קלה, וגם שממש היה קשה ורציתי להרים ידיים, איריס וטל נלחמו עליי כמו שתי אימהות ולא נתנו לי לוותר. קיבלתי מהן את כל הכלים שיכולתי. למדתי המון, סיימתי את הקורס בהצלחה, קיבלתי תעודה, ובעזרת ליווי צמוד מאיריס וטל התחלתי לעבוד במקצוע שלמדתי.
אני זוכרת את המשמרת הראשונה שלי, איזה הרגשה טובה הייתה לי, פתאום אני מוכרת נעליים ולא את הגוף שלי, החיוך שלי ללקוחות הפך להיות אמתי. הרגשתי מה זה לעבוד בלי לפצוע את הנפש. הייתי בסביבה של מעסיקים סופר רגישים ומכילים, מה שאפשר לי גם להחזיק ולהתמיד. הקורס היה בשבילי עליית מדרגה לעולם האמתי בחוץ, הבנתי שאפשר גם אחרת.
אני גאה להיות חלק, גאה בהן וגאה בעצמי, ויודעת שאין פעילות מבורכת מזו!